בדיקת דוד קיטור: 7 שלבים, בדיקה פנימית וחיצונית ומה מפסיל

בדיקת דוד קיטור היא אחת הבדיקות שאנחנו מתייחסים אליהן בכובד ראש מיוחד. דוד קיטור הוא מיכל מתכת שבתוכו מים בטמפרטורה של מאות מעלות ובלחץ של כמה אטמוספרות, ומאחורי כל דופן שלו יש אנרגיה עצומה. כשל בדוד לא נגמר בנזילה. הוא נגמר בפיצוץ. לכן החוק דורש בדיקה תקופתית על ידי בודק מוסמך, ולכן אנחנו לא מקצרים שום שלב.

במאמר הזה נעבור על מה כוללת בדיקת דוד קיטור, מה ההבדל בין בדיקה פנימית לחיצונית, איך מתכוננים אליה במפעל, ומה הליקויים שמשביתים דוד עד לתיקון. הדוגמאות מגיעות ממפעלי מזון, מכבסות תעשייתיות, בתי חולים ומפעלי כימיה שבהם אנחנו בודקים.

מה אומר החוק על בדיקת דוד קיטור

תקנות דוודי קיטור, יחד עם פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש״ל-1970, קובעות שדוד קיטור ייבדק על ידי בודק מוסמך בתדירות קבועה, לפני הפעלה ראשונה, ואחרי כל תיקון מהותי. התדירות המקובלת היא כל 14 חודשים, ובחלק מהמקרים, לפי סוג הדוד וגילו, הבודק רשאי לקצר את המרווח.

הבודק חייב להיות מוסמך מטעם משרד העבודה, ולא טכנאי מטעם היצרן או חברת האחזקה. ההיגיון פשוט: מי שמתקן את הדוד לא אמור להיות זה שמאשר אותו. תסקיר הבדיקה נשמר במפעל ומוצג למפקח עבודה בביקורת. מידע רשמי על הדרישות אפשר למצוא באתר מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.

מעבר לבדיקה התקופתית, בדיקת דוד קיטור נדרשת גם במצבים מיוחדים: אחרי העברה של הדוד למקום אחר, אחרי תיקון בריתוך על גוף הלחץ, אחרי תקופת השבתה ארוכה, ואחרי כל אירוע חריג כמו ירידת מפלס מים או חימום יתר. במקרים האלה לא מחכים למועד הקבוע. הדוד לא חוזר לעבוד לפני שבודק מוסמך ראה אותו.

אילו דוודים חייבים בבדיקה

• דוודי קיטור בלחץ, בכל גודל, כולל דוודים קטנים במכבסות ובמטבחים תעשייתיים.
• מחוללי קיטור מהירים (סטים ג'נרטורים) שנפוצים במפעלי מזון.
• דוודי מים חמים בלחץ שהטמפרטורה בהם עוברת את נקודת הרתיחה.
• דוודים במערכות חימום מרכזיות של בתי חולים ומלונות.

שני סוגים: בדיקה פנימית ובדיקה חיצונית

בדיקת דוד קיטור מחולקת לשני חלקים שלא תמיד מתבצעים באותו יום. הבדיקה החיצונית נעשית כשהדוד עובד, והבדיקה הפנימית דורשת דוד קר, מרוקן ופתוח. מפעלים רבים לא יודעים את זה ומופתעים כשאנחנו מבקשים להשבית את הקו ליום.

הבדיקה החיצונית: הדוד עובד

כאן אנחנו מסתכלים על הדוד בפעולה. בודקים את מד הלחץ מול לחץ העבודה המותר, את פעולת שסתומי הביטחון, את בקרי הגובה של המים, את מערכת הבעירה ואת כל הצנרת החיצונית. מקשיבים לרעשים, מחפשים נזילות קיטור מאוגנים ומאטמים, ובודקים שהבידוד שלם ואין כתמי חום על המעטפת.

חלק חשוב בבדיקה החיצונית הוא הפעלת ההגנות. אנחנו מורידים את מפלס המים באופן מבוקר ומוודאים שהמבער נכבה כשצריך. מפעל שמפחד מהבדיקה הזו הוא מפעל שכנראה יש לו בעיה בהגנות, וזה בדיוק המקום שבו הדוד מסוכן.

הבדיקה הפנימית: הדוד קר ופתוח

בבדיקה הפנימית פותחים את פתחי הביקורת (כיסויי האדם והיד), ונכנסים או מסתכלים פנימה עם פנס ומראה. מה מחפשים? קורוזיה בדפנות, במיוחד בקו המים, אבנית על צינורות האש, סדקים סביב ריתוכים ופתחים, בליטות בצינורות, ומשקעים בתחתית. במפעל טקסטיל בדרום מצאנו שכבת אבנית של שני סנטימטרים על צינורות האש, וזה אומר שהמתכת מתחתיה חוממה יתר על המידה חודשים ארוכים.

במידת הצורך, למשל בדוד ישן או כשיש חשד לדילול דפנות, מבצעים מדידת עובי אולטרסונית. השוואה בין עובי הדופן היום לעובי המקורי אומרת לנו כמה חיים נשארו לדוד, ואם צריך להוריד את לחץ העבודה המותר.

שלבי בדיקת דוד קיטור מהתחלה ועד תסקיר

כדי שמנהל המפעל ידע למה לצפות, הנה הרצף שאנחנו עוברים בבדיקה מלאה. חלק מהשלבים דורשים הכנה מצד המפעל, ועל זה נפרט בהמשך.

1. עיון בתיק הדוד: תסקירים קודמים, יומן דוד, רישום טיפולים ותוצאות בדיקות מים.
2. בדיקה חיצונית בזמן עבודה: לחץ, הגנות, שסתומי ביטחון, מבער, צנרת.
3. השבתה, קירור מבוקר וריקון. קירור מהיר מדי גורם מתחים תרמיים, ולכן מתכננים אותו מראש.
4. פתיחת פתחי הביקורת ובדיקה פנימית של כל החללים הנגישים.
5. מדידת עובי דפנות במקומות חשודים, ובדיקת ריתוכים.
6. בדיקת הידרוסטטית במידת הצורך, למשל אחרי תיקון או כשיש ספק במבנה.
7. הרכבה, מילוי, הפעלה ובדיקת אטימות, ואז כתיבת תסקיר עם ליקויים, המלצות ומועד הבדיקה הבאה.

מה מפסיל דוד קיטור בבדיקה

יש ליקויים שמשמעותם הורדת לחץ העבודה, ויש ליקויים שמשמעותם השבתה מיידית. אנחנו לא מחפשים להשבית מפעלים, אבל דוד עם שסתום ביטחון תקוע לא יוצא מהבדיקה עובד. הרשימה הבאה כוללת את הליקויים שאצלנו הם קו אדום.

• שסתום ביטחון שלא נפתח בלחץ המכויל או שנחסם בכוונה.
• בקר מפלס מים שלא מכבה את המבער כשהמפלס נמוך. זו הסיבה מספר אחת לפיצוצי דוודים בעולם.
• דילול דופן מתחת לעובי החישובי המינימלי.
• סדקים בריתוכים, במיוחד סביב פתחי הביקורת ובחיבורי הצינורות לצלחת.
• בליטות (נפיחויות) בצינורות אש או בדופן, סימן לחימום יתר.
• מד לחץ לא תקין או לא מכויל, בלי אפשרות לדעת באיזה לחץ הדוד עובד.

בבדיקת דוד קיטור אנחנו גם משווים את הממצאים לתסקירים הקודמים. קורוזיה שהתקדמה שני מילימטרים בשנה מספרת סיפור אחר מקורוזיה שלא זזה עשר שנים, גם אם העובי הנוכחי זהה. לכן שמירת התסקירים לאורך כל חיי הדוד היא לא רק דרישה חוקית, היא כלי הנדסי.

ליקויים שלא מפסילים אבל נרשמים לתיקון: בידוד פגום, נזילת קיטור קלה מאוגן, יומן דוד שלא מתמלא כמו שצריך, ומפעיל שלא עבר הסמכה. את הנושא האחרון אנחנו רואים הרבה, ומקדישים לו הסבר בעמוד בודק מוסמך למתקני לחץ.

טיפ מהשטח: אם הדוד שלכם מקבל מים ללא טיפול כימי, האבנית תפסיל אותו הרבה לפני שהוא יזדקן. טיפול מים הוא לא הוצאה, הוא ביטוח על הדוד.

טעויות שמפעלים עושים לפני הבדיקה

לאורך השנים אספנו רשימה של טעויות שחוזרות על עצמן, וכמעט כולן נובעות מחוסר ידיעה ולא מזלזול. הנה העיקריות.

הראשונה היא לתקן את הדוד יום לפני הבדיקה בלי לספר לבודק. ריתוך על גוף לחץ הוא תיקון מהותי, והוא דורש בדיקה הידרוסטטית ולפעמים אישור תכנון. תיקון כזה שנעשה בשקט הוא בעיה בטיחותית וגם בעיה חוקית.

השנייה היא לכבות את הדוד בבוקר הבדיקה. דוד חם אי אפשר לפתוח, ובודק שמגיע לדוד שעוד רותח מבזבז יום. השלישית היא לא לשמור על יומן דוד. היומן הוא הראיה שהדוד טופל, שהניקוזים בוצעו ושבדיקות המים נעשו. בלי יומן, אנחנו חשדנים, ובצדק.

הרביעית היא לחשוב שדוד קטן לא צריך בדיקה. מכבסה עם דוד של 300 קילו קיטור לשעה חייבת בדיקת דוד קיטור בדיוק כמו מפעל עם דוד של 10 טון לשעה. הלחץ הוא מה שקובע, לא הגודל.

איך להתכונן לבדיקה ולעבור אותה

הכנה נכונה חוסכת יום עבודה ובדיקה חוזרת. אנחנו שולחים למפעל רשימה מראש, אבל העקרונות תמיד אותם עקרונות.

1. תאמו את מועד ההשבתה שבוע מראש ותכננו קירור איטי של לפחות לילה.
2. רוקנו ושטפו את הדוד, ופתחו את פתחי הביקורת לפני שהבודק מגיע.
3. הכינו את תיק הדוד: תסקירים, יומן, תעודות כיול של מד הלחץ ושסתומי הביטחון.
4. ודאו שיש תאורה, גישה בטוחה ואוורור לחלל הדוד.
5. דאגו שמפעיל הדוד יהיה נוכח כדי להפעיל את ההגנות ולענות על שאלות.

מי שרוצה שקט לאורך שנה שלמה, ולא רק ביום הבדיקה, יכול לשלב את הדוד בתוכנית בטיחות מפעלית מסודרת, כמו שמתואר בעמוד הכנת תוכניות בטיחות. שם מגדירים מי מנקז, מי בודק מים, ומי מתקשר לבודק כשמשהו לא מסתדר.

שאלות נפוצות על בדיקת דוד קיטור

כמה זמן לוקחת בדיקת דוד קיטור?

בדיקת דוד קיטור חיצונית נמשכת כשעה. הבדיקה הפנימית תלויה בגודל הדוד ובמצבו, ובדרך כלל בין שעתיים לחצי יום, לא כולל זמן הקירור והריקון שהמפעל אחראי עליו.

האם אפשר לבצע את הבדיקה בלי להשבית את הייצור?

את החלק החיצוני כן. את החלק הפנימי לא. מפעלים עם שני דוודים מתאמים את הבדיקות בנפרד כדי שתמיד יהיה קיטור בקו. מפעל עם דוד יחיד מתכנן את הבדיקה לשבת או לתקופת תחזוקה.

מה ההבדל בין בדיקת דוד קיטור לבדיקת מיכל לחץ רגיל?

דוד קיטור כולל בעירה, מים ובקרה, ולכן הבדיקה בודקת גם הגנות תפעוליות ולא רק את חוזק המיכל. מיכל לחץ אוויר, לעומת זאת, נבדק בעיקר על קורוזיה, שסתום ביטחון וניקוז.

מה קורה אם הדוד לא עובר?

אנחנו מציינים בתסקיר את הליקוי ואת התנאי לחזרה לעבודה. לפעמים זה תיקון של שעה, לפעמים החלפת צינורות, ולפעמים החלטה שהדוד הגיע לסוף חייו ועדיף להחליף. בכל מקרה, אחרי התיקון מבצעים בדיקה חוזרת לפני הפעלה.

דוד בטוח הוא דוד שנבדק כמו שצריך

בדיקת דוד קיטור טובה היא לא חתימה על טופס. היא הפעלת הגנות, כניסה לתוך הדוד, מדידה והשוואה לנתוני התכנון. מפעל שמבין את זה חוסך לעצמו תקלות, השבתות לא מתוכננות, ובעיקר תאונה שאין ממנה דרך חזרה.

אמה בטיחות והנדסה, בהובלת מושיקו מימון, מהנדס ובודק מוסמך מטעם משרד העבודה, מבצעת בדיקת דוד קיטור ומתקני לחץ במפעלים, מכבסות, בתי חולים ומלונות בכל הארץ. ייעוץ ראשוני חינם. התקשרו 052-708-0778 ונבנה יחד לוח בדיקות שמתאים לייצור שלכם.