בדיקת קולט אוויר היא הבדיקה שהכי הרבה עסקים בישראל חייבים בה ולא יודעים על קיומה. קולט אוויר הוא המיכל שיושב ליד המדחס (או מתחתיו) ואוגר אוויר דחוס בלחץ של 7 עד 10 בר. יש כזה כמעט בכל מוסך, נגרייה, מפעל קטן, מכון צמיגים ומרפאת שיניים. והוא מתקן לחץ לכל דבר, עם חובת בדיקה תקופתית על ידי בודק מוסמך.
במאמר הזה נסביר מי חייב בבדיקה, מה בודקים בפועל, למה הניקוז ושסתום הביטחון הם הסיפור המרכזי, ואיך נראה קולט אוויר שנפסל. הכול מהניסיון שלנו בשטח, במוסכים ובמפעלים מכל הארץ.
תוכן העניינים
מה זה קולט אוויר ולמה הוא מסוכן
מדחס דוחס אוויר, וקולט האוויר אוגר אותו כדי שהמערכת תוכל לספק אוויר בקצב קבוע גם כשהצריכה משתנה. עד כאן הכול תמים. הבעיה מתחילה כשמבינים כמה אנרגיה אגורה במיכל של 500 ליטר בלחץ 10 בר. פיצוץ של מיכל כזה הורס קיר בלוקים, ומקרים כאלה קרו בישראל.
הסיבה העיקרית לכשל היא קורוזיה מבפנים. אוויר דחוס מכיל לחות, הלחות מתעבה במיכל, ומים עומדים בתחתית מאכלים את הפלדה שנה אחרי שנה. מבחוץ המיכל נראה מצוין. מבפנים הדופן דקה כמו נייר. זה בדיוק מה שבדיקת קולט אוויר נועדה לתפוס בזמן.
מי חייב בבדיקת קולט אוויר לפי החוק
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש״ל-1970 מגדירה קולט אוויר כמתקן לחץ שחייב בבדיקה תקופתית על ידי בודק מוסמך מטעם משרד העבודה. התדירות המקובלת היא כל 14 חודשים, ובמיכלים ישנים או במצב גבולי הבודק רשאי לקצר את המרווח. הבדיקה נדרשת גם לפני הפעלה ראשונה ואחרי כל תיקון במיכל.
החובה חלה על כל מקום עבודה שבו מותקן קולט אוויר, בלי קשר לגודל העסק. מוסך של שני עובדים חייב בדיוק כמו מפעל של מאתיים. פרטים על הדרישות נמצאים באתר מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ואנחנו מרחיבים על מתקני לחץ בכלל בעמוד בודק מוסמך למתקני לחץ.
איפה פוגשים קולטי אוויר
- מוסכים ומכוני צמיגים: מדחס עם קולט של 200 עד 500 ליטר.
- נגריות ומסגריות: קולט לכלי אוויר וצביעה.
- מפעלי מזון ופלסטיק: קולטים גדולים למערכות פנאומטיות.
- מרפאות שיניים ומעבדות: קולטים קטנים, לפעמים בתוך ארון.
- תחנות דלק ומכוני שטיפה: קולט לניפוח ולציוד ניקוי.
איך מתבצעת בדיקת קולט אוויר בשטח
הבדיקה עצמה לא ארוכה, בדרך כלל חצי שעה עד שעה למיכל, אבל היא דורשת הכנה. המיכל צריך להיות ריק מלחץ ופתוח, ולכן מתאמים מראש. הנה הסדר שאנחנו עובדים לפיו.
- זיהוי המיכל: לוחית יצרן, נפח, לחץ תכנון, שנת ייצור. בלי לוחית, המיכל נכנס למסלול בדיקה מחמיר.
- בדיקה חיצונית: קורוזיה, מעיכות, ריתוכים, רגליים ועיגון, מצב הצבע.
- פריקת לחץ ופתיחת פתח הביקורת או פתח הניקוז לבדיקה פנימית.
- בדיקה פנימית עם פנס ואנדוסקופ: קורוזיה בתחתית, משקעים, חלודה מתקלפת.
- מדידת עובי דופן אולטרסונית בתחתית ובקו המים, והשוואה לעובי המקורי.
- בדיקת שסתום הביטחון: לחץ פתיחה, אטימות, אין חסימה.
- בדיקת מד הלחץ, ברז הניקוז, מפסק הלחץ של המדחס והצנרת עד המדחס.
- בדיקה הידרוסטטית במידת הצורך, למשל אחרי תיקון או כשהעובי גבולי.
בסוף הבדיקה נכתב תסקיר עם הממצאים, לחץ העבודה המותר ומועד הבדיקה הבאה. את התסקיר שומרים במקום העבודה ומציגים למפקח בביקורת.
מדידת העובי היא הלב של בדיקת קולט אוויר. אנחנו מודדים בכמה נקודות בתחתית, בקו שבו המים עומדים, ליד הריתוכים ובאזורים שנראים חשודים מבחוץ. את התוצאות משווים לעובי המקורי מלוחית היצרן, או לעובי המחושב לפי לחץ התכנון כשאין לוחית. ההפרש בין השניים אומר לנו כמה שנים נשארו למיכל וכמה מהר הקורוזיה מתקדמת.
מה קורה אם אין פתח ביקורת
קולטים קטנים רבים אין להם פתח ביקורת, רק פתח ניקוז בתחתית. במקרה כזה אנחנו מסתמכים על מדידת עובי במספר נקודות בתחתית, בדיקה אנדוסקופית דרך פתח הניקוז, ובמקרה של ספק, בדיקה הידרוסטטית. מיכל שאי אפשר לבדוק בשום דרך סבירה לא מקבל אישור.
ניקוז: הדבר הכי פשוט שהכי הרבה מזניחים
אם יש פעולה אחת שמכפילה את חיי הקולט, זו פתיחת ברז הניקוז. המים שמצטברים בתחתית הם מה שאוכל את המיכל, ומי שמנקז אותם כל יום מוציא את הבעיה החוצה. אנחנו מבקשים לראות את הניקוז בזמן הבדיקה. אם יוצאים חצי ליטר מים חומים, אנחנו כבר יודעים איך התחתית נראית.
במוסך במרכז הארץ בדקנו קולט של 300 ליטר שלא נוקז מעולם, לפי הבעלים. מדידת העובי בתחתית הראתה שנשארו פחות משני מילימטרים מתוך חמישה. המיכל נפסל במקום. הבעלים היה בטוח שהוא במצב מצוין, כי מבחוץ הוא היה צבוע ונקי.
טיפ מהשטח: התקינו ברז ניקוז אוטומטי (טיימר או צף). זה עולה מעט, ומאז אף אחד לא צריך לזכור לנקז. בבדיקת קולט אוויר הבאה תראו את ההבדל.
שסתום ביטחון: הביטוח היחיד נגד לחץ יתר
מפסק הלחץ של המדחס אמור לעצור את המדחס בלחץ מסוים. כשהוא נתקע, וזה קורה, המדחס ממשיך לדחוס. הדבר היחיד שעומד בין המיכל לפיצוץ הוא שסתום הביטחון. לכן אנחנו בודקים אותו בכל בדיקת קולט אוויר, ולא מסתפקים במבט.
הבדיקה כוללת משיכה ידנית של הטבעת כדי לוודא שהשסתום לא תפוס, בדיקת לחץ הפתיחה מול לחץ התכנון של המיכל, ובדיקה שהיציאה לא חסומה ולא מכוונת לכיוון עובד. שסתום שהוחלף בשסתום עם לחץ פתיחה גבוה יותר, כי הקודם ״שרק כל הזמן״, הוא ליקוי שאנחנו פוגשים לעיתים קרובות מדי.
סימנים לשסתום ביטחון בעייתי
- חלודה או צבע על גוף השסתום, סימן שהוא לא נפתח שנים.
- אין תווית או חותמת עם לחץ הכיול.
- שסתום שנפתח בלחץ גבוה מלחץ התכנון של המיכל.
- נזילה קבועה, שמעידה על מושב שחוק.
- שסתום שהוסר לגמרי ובמקומו פקק.
על שסתומי ביטחון בכלל, כולל כיול ותקלות, אפשר לקרוא במאמרים נוספים בעמוד מאמרים. כאן נסתפק בכלל אחד: שסתום ביטחון לא מתקנים ולא מכוונים בשטח. מחליפים או שולחים לכיול.
מה מפסיל קולט אוויר בבדיקה
בדיקת קולט אוויר מסתיימת באחת משלוש תוצאות: אישור, אישור עם הערות לתיקון, או פסילה. הליקויים שגוררים פסילה ברורים למדי, ורובם קשורים לדופן ולשסתום.
- עובי דופן שירד מתחת לעובי החישובי המינימלי לפי לחץ התכנון.
- קורוזיה חודרת (נקבים) או קורוזיה מתקלפת בשכבות בתחתית.
- שסתום ביטחון חסר, חסום או מכויל ללחץ גבוה מדי.
- ריתוכים סדוקים, בעיקר סביב פתחי החיבור ובתפר האורכי.
- מעיכה או עיוות בדופן ממכה או מנפילה.
- תיקון בריתוך שנעשה בלי אישור ובלי בדיקה הידרוסטטית.
לפעמים אפשר להציל מיכל גבולי על ידי הורדת לחץ העבודה המותר, למשל מ-10 בר ל-7 בר, ומפסק לחץ מכוון בהתאם. זו החלטה הנדסית שאנחנו מקבלים לפי מדידות העובי, ולא לפי תחושה.
טעויות נפוצות של בעלי עסקים
רוב הליקויים לא נובעים מרשלנות אלא מחוסר מודעות. הנה מה שאנחנו שומעים בשטח כשמגיעים לבדיקת קולט אוויר, ומה התשובה שלנו לכל טענה.
״קניתי את המדחס לפני שנתיים, הוא חדש.״ מדחס חדש הוא מיכל שחייב בדיקה לפני הפעלה ראשונה, ואחר כך כל 14 חודשים. הגיל לא פוטר. ״זה מיכל קטן, 100 ליטר.״ הנפח קובע את עוצמת הפיצוץ, לא את החובה. ״הטכנאי של המדחס בדק.״ טכנאי אחזקה לא מחליף בודק מוסמך, גם אם הוא מעולה.
עוד טעות היא לצבוע את המיכל מבחוץ לפני הבדיקה. צבע טרי מסתיר קורוזיה חיצונית וסדקים, ואנחנו נאלצים לעבוד יותר קשה. עדיף להשאיר את המיכל כמו שהוא, לנקז אותו, ולפתוח את פתח הביקורת יום לפני.
שאלות נפוצות על בדיקת קולט אוויר
כל כמה זמן נדרשת בדיקת קולט אוויר?
בהתאם לתקנות, כל 14 חודשים לכל היותר. במיכלים ישנים, במיכלים ללא לוחית או במיכלים שהעובי שלהם גבולי, הבודק יכול לקבוע מרווח קצר יותר ולרשום זאת בתסקיר.
האם צריך לרוקן את המיכל לפני הבדיקה?
כן. הבדיקה הפנימית ומדידת העובי דורשות מיכל ללא לחץ, ורצוי גם ריקון מלא של המים דרך פתח הניקוז. אנחנו מתאמים את זה מראש כדי לא להשבית את העסק יותר מכמה שעות.
מה ההבדל בין בדיקת קולט אוויר לבדיקה הידרוסטטית?
בדיקה הידרוסטטית היא שלב אפשרי בתוך הבדיקה התקופתית: ממלאים את המיכל במים ומעלים לחץ מעל לחץ העבודה. היא נדרשת אחרי תיקון, כשאין נתוני יצרן, או כשהבדיקה הפנימית מעלה ספק. לא כל בדיקת קולט אוויר כוללת אותה.
כמה עולה הבדיקה?
המחיר תלוי בגודל המיכל, במספר המיכלים באתר ובצורך בבדיקה הידרוסטטית. בכל מקרה מדובר בסכום קטן לעומת עלות של מיכל חדש, ולעומת הנזק שפיצוץ גורם. הייעוץ הראשוני אצלנו חינם, וההצעה ניתנת אחרי שיחה קצרה.
סיכום
קולט אוויר הוא מתקן לחץ פשוט שמתנהג בסדר עד היום שבו הוא לא. בדיקת קולט אוויר תקופתית, ניקוז יומי ושסתום ביטחון תקין הם שלושת הדברים שמונעים את היום הזה. הבדיקה קצרה, ההכנה פשוטה, והתסקיר מגן גם על העובדים וגם על בעל העסק מול המפקח.
אמה בטיחות והנדסה, בהובלת מושיקו מימון, מהנדס ובודק מוסמך מטעם משרד העבודה, מבצעת בדיקת קולט אוויר ומתקני לחץ במוסכים, מפעלים ומרפאות בכל הארץ. ייעוץ ראשוני חינם. התקשרו 052-708-0778, ספרו לנו מה יש לכם, ונתאם בדיקה בזמן שנוח לכם.