בדיקת מכפיל חניה היא נושא שרוב ועדי הבתים שומעים עליו בפעם הראשונה כשמשהו כבר השתבש: מכונית שנתקעה למעלה, פלטפורמה שירדה עקום, או דייר שקיבל מכתב מחברת הביטוח. מכפיל חניה (פלטפורמה שמרימה רכב כדי שרכב נוסף יחנה מתחתיו) הוא מכונת הרמה לכל דבר לפי התקנות. הוא מרים טון וחצי, לפעמים שניים, ומחזיק אותם באוויר מעל רכב אחר ומעל אנשים שעוברים בחניון.
במאמר הזה נסביר מה החוק דורש, מי אחראי בבניין משותף, מה אנחנו בודקים בפועל, ואילו תקלות אנחנו מוצאים שוב ושוב בחניונים שאף אחד לא בדק מאז שהקבלן מסר את הבניין. אם אתם ועד בית, חברת ניהול או דייר עם מכפיל בחניה, וצריכים בודק מוסמך למכונות הרמה, כדאי לקרוא עד הסוף.
תוכן העניינים
בדיקת מכפיל חניה: למה בכלל צריך תסקיר בבניין מגורים
השאלה הכי נפוצה שאנחנו שומעים: ״זה בניין מגורים, לא מפעל. מה הקשר לפקודת הבטיחות בעבודה?״. התשובה: מכפיל חניה הוא מתקן הרמה מכני, בדרך כלל הידראולי, שמרים מטען כבד ומחזיק אותו בגובה. התקנות שעוסקות בבדיקת מתקני הרמה חלות עליו כמכונת הרמה, ובנוסף יש כאן אחריות נזיקית ברורה של מי שמחזיק את המתקן. חברות ביטוח של בניינים מבקשות תסקיר בתוקף, ולא סתם.
בפועל, מכפיל שלא עבר בדיקת מכפיל חניה מעולם הוא סיכון בלי בעלים. הקבלן מסר את הבניין, חברת ההתקנה נתנה אחריות לשנה, ואחרי זה המכפיל עובד לבד. עשר שנים. בלי שימון, בלי בדיקת כבלים, בלי שמישהו הסתכל על הבוכנה. עד שיום אחד הוא לא יורד, או גרוע מזה, יורד לבד.
את ההנחיות הכלליות על מתקני הרמה ובודקים מוסמכים אפשר למצוא באתר מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. את ההסבר הפשוט על מה נחשב מכונת הרמה תמצאו אצלנו במאמר מה זה מכונות הרמה.
מי אחראי: ועד הבית, חברת הניהול או הדייר?
זו השאלה שמעכבת את רוב המקרים של בדיקת מכפיל חניה. הדייר שמשתמש במכפיל אומר שזה רכוש משותף. הוועד אומר שזה של הדייר, כי החניה צמודה לדירה שלו. בינתיים אף אחד לא מזמין בדיקה.
הכלל המעשי, מניסיון שלנו עם עשרות בניינים: אם המכפילים מותקנים בחניון המשותף ומחוברים למערכת חשמל והידראוליקה משותפת, הוועד או חברת הניהול מטפלים בבדיקה ומחלקים את העלות. אם למכפיל יש יחידה עצמאית והוא צמוד לחניה של דירה אחת בטאבו, לפעמים הדייר נושא בעלות, אבל הוועד עדיין אחראי לוודא שהבדיקה מתבצעת. במקרה של תאונה, בית המשפט לא יתעניין בוויכוח על החלוקה. הוא יתעניין בשאלה אם היה תסקיר.
ההמלצה שלנו לוועדים: להכניס את בדיקת המכפילים לתקציב השנתי של הבניין כמו בדיקת המעלית. פעם בשנה, כל המכפילים, ביום אחד. זול יותר, פשוט יותר, ואף אחד לא נשכח.
4 דברים שוועד הבית חייב לדעת לפני שמזמין בדיקה
- תדירות: בדיקת מכפיל חניה תקופתית של בודק מוסמך לפחות אחת ל-14 חודשים, ובנוסף אחרי כל תיקון מהותי (החלפת בוכנה, כבל, לוח חשמל) או אחרי תקלה שבה רכב נתקע או ירד לא מבוקר.
- מסמכים: ספר המתקן מחברת ההתקנה, נתוני העומס המרבי לרכב, תסקיר קודם אם קיים. אם אין כלום (וזה קורה הרבה), תגידו לנו מראש.
- הכנת החניון: המכפילים צריכים להיות פנויים מרכבים בזמן הבדיקה, וצריך רכב אחד או משקולת ידועה לבדיקת עומס. תדעו את הדיירים שבוע מראש.
- תחזוקה שוטפת: תסקיר לא מחליף שימון, ניקוי בור המכפיל ובדיקת שמן. חוזה תחזוקה עם חברה מקצועית הוא הבסיס, והתסקיר בודק שהתחזוקה באמת נעשית.
מה כוללת בדיקת מכפיל חניה בפועל
מבנה, מסילות ופלטפורמה
כל בדיקת מכפיל חניה מתחילה במבנה: עמודים, מסילות, ריתוכים, ברגי עיגון לרצפה ולקיר. בודקים סדקים, קורוזיה (חניונים תת קרקעיים לחים, וזה נושא מרכזי), עיוותים בפלטפורמה ומצב המעצורים שמונעים מהרכב להתגלגל. בור המכפיל, אם יש, נבדק לניקוז ולהצטברות מים ושמן.
מערכת הרמה: בוכנות, כבלים, שרשראות
רוב המכפילים בארץ הידראוליים: בוכנה אחת או שתיים שמרימות את הפלטפורמה ישירות או דרך כבלים ושרשראות. בודקים נזילות, מצב הכבלים (חוטים קרועים, קורוזיה), מתיחות שווה בין הכבלים, גלגלות ופינים. בודקים גם שסתום החזקת עומס: אם המכפיל ״שוקע״ לאט כשהוא למעלה, השסתום או הבוכנה פגומים.
נעילות ביטחון ובקרה
מכפיל תקין נשען על נעילה מכנית כשהוא למעלה, לא רק על לחץ השמן. בודקים שהנעילה תופסת בכל תחנה ומשתחררת נכון. במערכת הבקרה: מפתח או קוד הפעלה, לחצן חירום, מפסקי גבול עליון ותחתון, חיישן שמונע ירידה כשיש רכב או אדם מתחת (אם מותקן), תאורה ושילוט.
בדיקת עומס
מרימים רכב או משקולת בגבול העומס המותר, מחזיקים למעלה, מודדים ירידה עצמית לאורך זמן, ומורידים. בודקים שהפלטפורמה עולה ויורדת ישר, בלי נטייה לצד אחד ובלי רעשים חריגים. מכפיל שעולה בקפיצות או נוטה הוא סימן לכבל שנמתח או לבוכנה שלא מסונכרנת. הבדיקה הזאת נעשית עם רכב של דייר מתנדב או עם משקולות שאנחנו מביאים, לפי מה שמתאים לחניון.
מה עלול להשתבש: תקלות שאנחנו מוצאים בחניונים
הרשימה הזאת מבוססת על מה שאנחנו רואים בבדיקת מכפיל חניה בבניינים בני חמש עד חמש עשרה שנה, כלומר בגיל שבו האחריות של המתקין נגמרה מזמן ואף אחד עוד לא הזמין בדיקה:
- קורוזיה בכבלים ובבסיס בגלל לחות בחניון תת קרקעי. הליקוי הנפוץ ביותר, ובמקרים קשים מפסיל.
- נזילת שמן מהבוכנה וירידה עצמית של הפלטפורמה. רכב שחונה למטה עלול להימחץ לאט.
- נעילה מכנית תקועה מלכלוך או חלודה, כך שהמכפיל מוחזק רק על ההידראוליקה.
- מעצור גלגלים חסר או שבור. הרכב שלמעלה יכול להתגלגל מהפלטפורמה.
- לוח חשמל רטוב או ללא הארקה תקינה. חניונים מוצפים בחורף, והלוח יושב על הרצפה.
- שימוש ברכב כבד מדי: המכפיל תוכנן לרכב פרטי, ומישהו מחנה עליו רכב שטח כבד או טנדר.
דוגמה מהשטח: בניין בן שמונה שנים בראשון לציון, שנים עשר מכפילים. הוועד הזמין בדיקה ראשונה אחרי שדייר התלונן שהמכפיל שלו ״יורד לבד בלילה״. בבדיקה מצאנו שלושה מכפילים עם בוכנות שדולפות, אחד עם נעילה שלא תופסת בכלל, וכבלים חלודים ברובם. שני מכפילים נפסלו במקום. אף אחד לא בדק אותם מעולם.
ועוד סוג של מכפיל שכדאי להזכיר: מערכות חניה אוטומטיות (רובוטיות) במגדלים חדשים, שבהן הרכב נכנס לתא והמערכת מזיזה אותו לבד. אלה מתקני הרמה מורכבים בהרבה, עם מעלית, עגלות ובקרה ממוחשבת. הבדיקה שלהן ארוכה יותר ודורשת תיאום עם היצרן, אבל העיקרון זהה: בודק מוסמך, תסקיר, ותדירות קבועה.
טעויות של ועדים ודיירים
הטעות הראשונה: להסתמך על חברת התחזוקה כאילו הביקור שלה הוא תסקיר. טכנאי תחזוקה משמן, מכוון ומחליף חלקים. זה חשוב, אבל זו לא בדיקה בלתי תלויה ואין לה תוקף חוקי. בדיקת מכפיל חניה של בודק מוסמך היא מסמך נפרד שחברת הביטוח והרשויות מכירות בו.
הטעות השנייה: לתת לדיירים ״לתקן״ לבד. ראינו מכפיל שדייר גישר בו את מפסק הגבול כדי להרים גבוה יותר, וכבל שהוחלף בכבל מחנות ברזל. שינויים כאלה מסוכנים ומחייבים בדיקה מחודשת. הטעות השלישית: לא לשמור מסמכים. אחרי חילופי ועד, אף אחד לא יודע מי התקין, מתי נבדק, ומה תוקן. תיק מסודר לכל מכפיל חוסך שעות.
התסקיר ומה עושים עם ליקויים
בסיום בדיקת מכפיל חניה מתקבל תסקיר לכל מכפיל, עם עומס העבודה הבטוח, הליקויים ומועד הבדיקה הבאה. אם מכפיל נפסל, אסור להשתמש בו עד לתיקון ואישור. הוועד צריך להודיע לדייר בכתב, לשלט את המכפיל ולנתק אותו מהחשמל. אנחנו יודעים שזה לא נעים, אבל רכב שנמחץ הרבה פחות נעים.
ליקויים קלים מקבלים מועד לתיקון בתסקיר. אחרי התיקון אנחנו מבקשים תיעוד מחברת התחזוקה, ובמקרים מהותיים מגיעים לבדיקה חוזרת. לבניינים גדולים עם עשרות מכפילים אנחנו מציעים גם ליווי הנדסי שמרכז את כל לוח הבדיקות, כולל מעלית משא ושערים חשמליים אם יש.
שאלות נפוצות על בדיקת מכפיל חניה
כל כמה זמן צריך בדיקת מכפיל חניה?
בהתאם לתקנות, בדיקת מכפיל חניה תקופתית לפחות אחת ל-14 חודשים. אנחנו ממליצים לוועדים לקבוע בדיקה שנתית קבועה יחד עם שאר המתקנים בבניין.
מכפיל חניה חדש מהקבלן צריך בדיקה?
כן. מכונת הרמה חדשה חייבת בדיקה של בודק מוסמך לפני הפעלה ראשונה. אם קיבלתם בניין חדש, בקשו מהקבלן את התסקיר הראשון ואת ספר המתקן. זה חלק ממסירת הבניין, ואם הוא לא נמסר, זו טענה לגיטימית מול הקבלן בתקופת הבדק.
מה קורה אם דייר מסרב לשלם על הבדיקה?
האחריות לבטיחות המתקן בחניון המשותף היא של הבניין. הוויכוח על חלוקת העלות הוא עניין פנימי בין הדיירים לוועד, ולא סיבה לדחות את הבדיקה. תבצעו את הבדיקה ותסדרו את החשבון אחר כך.
כמה זמן לוקחת בדיקה של כל המכפילים בבניין?
בדיקת מכפיל חניה בודד: כחצי שעה. בניין עם עשרה עד חמישה עשר מכפילים: בוקר אחד, בתנאי שהחניון פונה מראש ויש רכב לבדיקת עומס.
רוצים לסגור את הנושא בבניין שלכם?
בדיקת מכפיל חניה לא חייבת להיות פרויקט. ספרו את המכפילים, מצאו כל מסמך שיש, ותאמו עם הדיירים בוקר אחד שבו החניון פנוי. מכאן זה פשוט.
באמה בטיחות והנדסה אנחנו מבצעים בדיקת מכפיל חניה בבנייני מגורים, חניוני משרדים ומגדלים בכל הארץ. מושיקו מימון, מהנדס ובודק מוסמך מטעם משרד העבודה, מגיע לחניון, בודק כל מכפיל, ומוציא לוועד תסקיר ברור עם רשימת ליקויים מסודרת שאפשר להעביר לחברת התחזוקה. התקשרו ל-052-708-0778 לייעוץ ראשוני חינם, גם אם רק רציתם להבין מה בכלל חל על הבניין שלכם.