בדיקת דוד לחץ היא בדיקה שרוב מנהלי המלונות ומנהלי האחזקה במפעלים שומעים עליה בפעם הראשונה כשמפקח עבודה מבקש לראות תסקיר. דוד מים חמים גדול, קלוריפייר, מיכל אגירה מחומם בלחץ, דוד הסקה מרכזי: כולם מיכלים סגורים שמכילים מים חמים בלחץ, וכולם נכנסים להגדרה של מתקן לחץ שחייב בדיקה תקופתית על ידי בודק מוסמך.
במאמר הזה נסביר מה נחשב דוד לחץ, במה הבדיקה שונה מבדיקת דוד קיטור, איך הקורוזיה מתנהגת במים חמים, מה בודקים במערכת הבקרה, ומה הליקויים שאנחנו פוגשים במלונות, בבתי חולים ובמפעלים. המטרה: שתדעו מה יש לכם בחדר המכונות, ומה צריך לעשות איתו.
תוכן העניינים
מה נחשב דוד לחץ ואיפה פוגשים אותו
ההבדל בין דוד קיטור לדוד לחץ הוא במה שיוצא ממנו. דוד קיטור מייצר קיטור. דוד לחץ מחמם מים ושומר אותם נוזליים בלחץ, לפעמים בטמפרטורה שמעל 100 מעלות. במלון, זה המיכל שמספק מים חמים ל-300 חדרים בשעת השיא. במפעל, זה הדוד שמזין מערכת חימום תהליכית. בבית חולים, זה המקור למים חמים במטבח, בכביסה ובמחלקות.
- דוודי מים חמים בלחץ עם מבער גז או סולר, במלונות ובמוסדות.
- קלוריפיירים: מיכלי אגירה עם סליל חימום מקיטור או ממים חמים.
- דוודי הסקה מרכזית במגדלי מגורים ובבנייני משרדים גדולים.
- מיכלי מים חמים תעשייתיים עם גופי חימום חשמליים במפעלי מזון וטקסטיל.
- דוודים במערכות סולאריות מרכזיות עם גיבוי חימום.
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש״ל-1970, יחד עם תקנות דוודי קיטור, קובעות חובת בדיקה תקופתית למתקנים האלה על ידי בודק מוסמך מטעם משרד העבודה, בדרך כלל כל 14 חודשים לפי סוג המתקן. מידע נוסף באתר מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
במה בדיקת דוד לחץ שונה מבדיקת דוד קיטור
שני המתקנים דומים במבנה ושונים בסיכונים. בדוד קיטור הסכנה העיקרית היא ירידת מפלס מים וחימום יתר. בדוד לחץ המיכל תמיד מלא, והסכנה העיקרית היא לחץ יתר שנובע מהתפשטות המים כשהם מתחממים, יחד עם קורוזיה איטית שמדללת את הדופן לאורך שנים.
לכן בבדיקת דוד לחץ אנחנו מקדישים יותר זמן למערכת ההתפשטות (מיכל התפשטות, שסתום ביטחון, בקר טמפרטורה) ולמדידות עובי, ופחות לבקרי מפלס. גם הגישה לבדיקה פנימית שונה: לדוד לחץ יש לרוב פתחי ביקורת קטנים יותר, ולעיתים אין בכלל, ואז עובדים עם אנדוסקופ ומדידת עובי בלבד.
מה קורה בבדיקה, שלב אחר שלב
- עיון במסמכים: לוחית יצרן, לחץ וטמפרטורת תכנון, תסקירים קודמים, יומן טיפולים, תוצאות בדיקות מים.
- בדיקה חיצונית בזמן עבודה: מד לחץ ומד טמפרטורה מול ערכי התכנון, נזילות, מצב הבידוד, רעשים ממבער או מגוף חימום.
- הפעלת מערכות הבקרה וההגנה: תרמוסטט עבודה, תרמוסטט גבול עליון, מפסק לחץ, שסתום ביטחון.
- השבתה, קירור מבוקר וריקון, בתיאום עם המלון או המפעל.
- בדיקה פנימית: קורוזיה, אבנית, סדקים בריתוכים, מצב האנודה אם קיימת, מצב סליל החימום או גופי החימום.
- מדידת עובי דופן במספר נקודות, בעיקר בתחתית ובאזור החיבורים.
- בדיקה הידרוסטטית במידת הצורך, הרכבה, מילוי, הפעלה, בדיקת אטימות ותסקיר.
בסיום הבדיקה נכתב תסקיר עם הממצאים, לחץ וטמפרטורת העבודה המותרים ומועד הבדיקה הבאה. בדיקת דוד לחץ מלאה, כולל החלק הפנימי, נמשכת בדרך כלל בין שלוש לחמש שעות, לא כולל זמן הקירור והריקון שהמלון או המפעל אחראים עליו.
קורוזיה בדוד לחץ: איך היא נראית ומה מאיץ אותה
מים חמים הם סביבה אגרסיבית לפלדה. ככל שהטמפרטורה עולה, הקורוזיה מתקדמת מהר יותר, ובדוד שמקבל מים טריים כל הזמן (כמו במלון), החמצן המומס מתחדש ללא הפסקה. התוצאה היא קורוזיה נקודתית, חורים קטנים שמתעמקים, ולא דילול אחיד שקל לראות.
בבדיקת דוד לחץ במלון בטבריה מצאנו דופן שנראתה מושלמת מרחוק, ומדידת העובי הראתה בורות של שני מילימטרים בשליש מהשטח. הדוד היה בן 15 שנה, האנודה המקריבה שלו לא הוחלפה מעולם, ואף אחד לא ידע שיש שם אנודה. זו הסיבה שאנחנו שואלים על טיפול מים ואנודות בכל בדיקה.
מה מאיץ קורוזיה
- מים קשים ללא ריכוך: אבנית שמכסה את הדופן ויוצרת תאים של קורוזיה מתחתיה.
- אנודה מקריבה שהתכלתה ולא הוחלפה.
- חמצן מומס גבוה במערכות עם מילוי תכוף.
- טמפרטורת עבודה גבוהה מדי, מעבר למה שנדרש בפועל.
- חיבור בין מתכות שונות (נחושת ופלדה) בלי בידוד גלווני.
- תקופות השבתה ארוכות עם מים עומדים, למשל במלונות עונתיים.
מה עושים עם הממצאים של בדיקת דוד לחץ? קורוזיה נקודתית עם עובי שנשאר מעל המינימום החישובי נרשמת ונעקבת. קורוזיה שחצתה את הקו מובילה להורדת לחץ העבודה או להחלפה. בכל מקרה, התסקיר ממליץ על טיפול: החלפת אנודה, ריכוך מים, או שינוי משטר ההפעלה.
מערכת הבקרה: ההגנה שלא רואים
דוד לחץ מודרני מוגן בכמה שכבות. תרמוסטט עבודה קובע את הטמפרטורה. תרמוסטט גבול עליון מנתק את החימום אם הראשון נכשל. מפסק לחץ עוצר את המערכת בלחץ גבוה. ומעל כולם, שסתום ביטחון שפורק לחץ כשהכול נכשל. בבדיקת דוד לחץ אנחנו מפעילים כל שכבה בנפרד, ולא מסתפקים בכך שהדוד ״עובד בסדר״.
הבעיה הנפוצה ביותר שאנחנו רואים היא תרמוסטט גבול עליון שגושר או שכוון גבוה מדי כדי ״שיהיו יותר מים חמים״. כשזה קורה, המערכת עובדת קרוב ללחץ הפתיחה של שסתום הביטחון כל היום, השסתום מתבלה, ואז נשארים בלי הגנה. עוד על שסתומי ביטחון בעמוד מאמרים, ועל כלל הבדיקות בעמוד בודק מוסמך למתקני לחץ.
מיכל ההתפשטות
כשמים מתחממים, הנפח שלהם גדל. במערכת סגורה, הגידול הזה חייב ללכת לאן שהוא, ולשם יש מיכל התפשטות עם קרום וכרית אוויר או חנקן. מיכל התפשטות שהקרום שלו נקרע או שהלחץ המוקדם שלו ירד מפסיק לעבוד, ואז כל התחממות מקפיצה את הלחץ בדוד. אנחנו בודקים את לחץ המילוי המוקדם של המיכל בכל בדיקה. זה לוקח דקה, וזה מונע הרבה פתיחות שסתום.
טיפ מהשטח: אם שסתום הביטחון של דוד המים החמים נוזל בכל פעם שהמערכת מתחממת, הבעיה כמעט תמיד במיכל ההתפשטות, לא בשסתום. בדקו אותו לפני שמחליפים שסתומים.
ליקויים נפוצים במלונות ובמפעלים
אחרי בדיקות רבות בחדרי מכונות של מלונות, בתי חולים ומפעלים, יש רשימה יציבה של ליקויים. רובם ניתנים לתיקון בעלות נמוכה, ורובם לא היו מתגלים בלי בדיקת דוד לחץ מסודרת.
- אנודה מקריבה שהתכלתה לגמרי, לפעמים לפני שנים.
- תרמוסטט גבול עליון מגושר או מכוון מעל טמפרטורת התכנון.
- מיכל התפשטות עם קרום קרוע או ללא לחץ מוקדם.
- שסתום ביטחון עם אבנית שלא נפתח, או שיציאתו מכוונת לרצפת חדר המכונות ללא ניקוז.
- בידוד רטוב שמסתיר קורוזיה חיצונית מתחתיו.
- מד לחץ ומד טמפרטורה שלא עובדים, כך שהמפעיל לא יודע מה קורה בדוד.
- אין תסקיר קודם, ואין מי שיודע מתי הדוד הותקן.
הפריט האחרון נפוץ במלונות שעברו ידיים. חדר המכונות עובר עם הבניין, ואף אחד לא מעביר את תיק המתקנים. במקרים כאלה אנחנו בונים את התיק מחדש: מצלמים לוחיות, מודדים עובי, ומתחילים היסטוריה חדשה. במלונות עם צוות אחזקה קבוע, ליווי הנדסי שוטף מונע את המצב הזה מראש, כמו שמתואר בעמוד ליווי הנדסי.
איך להתכונן לבדיקת דוד לחץ במלון או במפעל
ההכנה לבדיקת דוד לחץ דומה לזו של דוד קיטור, עם דגש על תיאום אספקת מים חמים. במלון אי אפשר להשבית מים חמים בשעות הבוקר, ולכן הבדיקה הפנימית נעשית לרוב בצהריים או בלילה.
- תאמו מועד שבו אפשר להשבית את הדוד לכמה שעות, ובמלון ודאו שיש דוד חלופי או מיכל אגירה מלא.
- התחילו את הקירור מבעוד מועד. דוד של 5,000 ליטר לוקח שעות להתקרר.
- הכינו את המסמכים: תסקירים, תעודות כיול, רישום החלפות אנודה.
- פנו גישה לפתחי הביקורת ולשסתום הביטחון, והסירו בידוד אם צריך.
- דאגו שאיש האחזקה שמכיר את המערכת יהיה נוכח.
שאלות נפוצות על בדיקת דוד לחץ
כל כמה זמן נדרשת בדיקת דוד לחץ?
בהתאם לתקנות, בדרך כלל כל 14 חודשים. בדוודים ישנים, בדוודים עם קורוזיה שנמצאה בבדיקה הקודמת, או במלונות עם עומס גבוה, הבודק רשאי לקבוע מרווח קצר יותר.
האם דוד חשמלי גדול במלון נחשב דוד לחץ?
כן, אם הוא מיכל סגור שעובד בלחץ. גופי חימום חשמליים במקום מבער לא משנים את העובדה שיש שם מים חמים בלחץ. הבדיקה זהה, עם דגש על גופי החימום, הבידוד החשמלי ותרמוסטט הגבול.
מה ההבדל בין בדיקת דוד לחץ לבדיקה של טכנאי הדוודים?
הטכנאי מתחזק: מנקה, מחליף אנודה, מכייל תרמוסטטים. הבודק המוסמך מאשר: בודק שהמיכל ומערכות ההגנה עומדים בדרישות החוק, ובלי תלות במי שמתקן. שניהם חשובים, ורק התסקיר של הבודק מתקבל אצל מפקח.
מה קורה אם הדוד לא עובר?
התסקיר מציין את הליקוי ואת התנאי לחזרה לשימוש. לעיתים מדובר בהחלפת שסתום או תרמוסטט של שעה. לעיתים מדובר בדוד שהגיע לסוף חייו. אחרי התיקון מבצעים בדיקה חוזרת לפני שמפעילים.
סיכום
דוד לחץ הוא המתקן השקט ביותר בחדר המכונות, ובגלל זה הוא זה שמזניחים. בדיקת דוד לחץ תקופתית בודקת קורוזיה, בקרה והתפשטות, שלושת הדברים שמביאים דוד לכשל. במלון, במפעל או בבית חולים, זו בדיקה של כמה שעות שמונעת נזק של חודשים.
אמה בטיחות והנדסה, בהובלת מושיקו מימון, מהנדס ובודק מוסמך מטעם משרד העבודה, מבצעת בדיקת דוד לחץ, דוודי קיטור ומתקני לחץ במלונות, מפעלים ומוסדות בכל הארץ. ייעוץ ראשוני חינם. התקשרו 052-708-0778 ונתאם בדיקה בשעה שהאורחים לא ירגישו.